יצירות

חגית לסנר | גַּעֲגוּעִים לַבַּיִת

קַמְפּוּס. רֹאשִׁי בְּכַר דֶּשֶׁא, הָעֵינַיִים עֲצוּמוֹת.

והַמֶּרְחָק קָצָר. נוֹסַעַת בַּדִּמְיוֹן אֶל בַּיִת שֶׁהָיָה מִבְצָר.

מֵאֵלָיו עוֹלֶה חִיּוּךְ – הִנֵּה בָּאִים הֵם, עוֹלִים מִן הֶעָבָר.

מִטְבָּח, סָלוֹן, דֶּלֶת שֶׁנִּפְתַּחַת. מְצִיאוּת מְדֻמָּה.

לְבַדִּי בַּחֶדֶר, מוּלִי הַפְּסַנְתֵּר, רַק לְנַגֵּן, לֹא לִסְבֹּל עוֹד יוֹתֵר.

מְנַגֶּנֶת בְּכוֹחַ נְעִימוֹת שְׁלֵווֹת. דַּי כְּבָר! דַּי! הָאֶצְבָּעוֹת דּוֹאֲבוֹת.

הַנִּגּוּן סוֹף סוֹף הֻשְׁלַם. תּוֹדָה פְּסַנְתֵּר! תּוֹדָה! שָׁמְעוּ אוֹתִי כֻּלָּם.

יָעֵל! נִגְמְרָה הַהַפְסָקָה, נִשְׁמַעַת קְרִיאָה: יָעֵל חִזְרִי! עַלִּי לַכִּתָּה.

אוֹסֶפֶת מַהֵר רְסִיסֵי זִכְרוֹנוֹת כְּמוֹ מִגְדָּנוֹת אֲרוּזוֹת, מַחְרוֹזוֹת קְטַנּוֹת.

עָיִן אַחַת בּוֹכִיָּה. יַלְדוּת הֲזוּיָה, הָיָה לֹא הָיָה?!