בוקר שלא נגמר לו הלילה
בֹּקֶר שֶׁלֹּא נִגְמַר לוֹ הַלַּיְלָה
צִפּוֹרִים זָעוֹת בְּאִי-נוֹחוּת עַל בַּדֵּי עֵץ
חִדְלוֹת צִיּוּץ קִרְקוּר תַּרְנְגוֹל יֶחְרַשׁ
גַּם לֹא זַעֲקַת תִּפְאֶרֶת טַוָּס מִגַּן הַחַיּוֹת
בֹּקֶר שֶׁלֹּא נִגְמַר לוֹ הַלַּיְלָה
חֲלוֹמוֹת מַמְשִׁיכִים גַּם אַחֲרֵי זְרִיחָה
וּתְרִיסִים מוּגָפִים עוֹד שָׁעָה אֲרֻכָּה
בֹּקֶר שֶׁלֹּא נִגְמַר לוֹ הַלַּיְלָה
לְבָבוֹת בְּמוּעָקָה גְּדוֹלָה
הַיְּקִיצָה בְּנִצָּנֶיהָ לֹא בְּשֵׁלָה
בֹּקֶר שֶׁלֹּא נִגְמַר לוֹ הַלַּיְלָה
כְּמוֹ קָצִיר שֶׁנִּדְחָה עַד שֶׁתָּרוּץ רִיצָה מְטֹרֶפֶת
לְהַצִּיל אֶת הַחִטָּה מִגִּשְׁמֵי הַפְתָּעָה
גַּם בְּבֹקֶר שֶׁלֹּא נִגְמַר לוֹ הַלַּיְלָה
צָרִיךְ לָקוּם וּלְגַלְגֵּל אֶת הָעוֹלָם
כִּי יוֹתֵר מִכֻּלָּם הוּא אַף פַּעַם לֹא נִרְדָּם
בית בדרכים
זְמַן הַכֹּל כָּלוּל
הַכֹּל שָׁפִיט
הַכֹּל מֻתָּר
וְהַכֹּל אֶפְשָׁר...
אֲפַשְׁפֵּשׁ בְּתַרְמִילִי
אֶבְרֹר כָּל פֵּרוּר
וַאֲפִלּוּ אֶבֶן עֲפַר
גַּלְעִין שְׁזִיף
אוֹ זַיִת
לְהַשְׁאִיר לִבְנֵי
יְסוֹדוֹת שֶׁל בַּיִת.
מתוך הספר: תמיד תשאר תמונה, 2018